top of page

projects

לפנות ערב, מול הכנרת. שקט. יש עוד אנשים אבל הם לא קרובים אלינו. השמש שוקעת, והשמיים נהיים ורודים סגולים, והמים בצבע טורקיז. יש מוזיקה ברקע, ואנחנו, חבורת חברים, קופצים למים ושוחים, מחפשים דגים, עולים על הסלעים ופשוט צופים בשקיעה.
עוצמים עיניים ומקשיבים לרגע. פוקחים אותן ומסתכלים על הרי רמת הגולן נצבעים בורוד.

לפנות ערב, מול ים המלח, שקט. אין עוד אף אחד בחוף. אברהם ואני נמצאים שם כאילו אנחנו לבד בעולם. השמש שוקעת, והשמיים נהיים ורודים סגולים, והמים בצבע טורקיז.
אנחנו שוחים פנימה, והים מרגיש שמגיע לקצה העולם. הכל שטוח- עד השמיים.
אין רעש של גלים. רק שקט.
מצוקי דרגות נהיים כהים מרגע לרגע, בעוד הרי ירדן נהיים ורודים מרגע לרגע.

שני רגעים שונים ודומים, בהם הרגשתי את אותה שלוות עולמים. 
תפאורה דומה, אנשים שונים. 
אהבה.
למי שמסביבי, למים, לשמיים, לכחול. ואולי גם לעצמי.

אני מוציאה את מצלמת הפילם שלי מהתיק, ומכניסה אליה בדיוק את מה שאני מרגישה.

 

ימה

bottom of page